מעבדות לחירות!
שאיפות ,חלומות וחירות אמיתית
מאת : מאיר עמר (30.3.2018)
במאמר הקודם דיברנו על המילה "לנסות" ועשייה מתוך מקום של החלטה.הערב, כשנשב כולנו בשולחן החג ונספר בגאווה את הגדת הפסח ונדבר על הניצחון ועל היציאה שלנו מעבדות לחירות נבחין כי העבדות הייתה ממקום של קושי שבו שללו את חירותנו ואת העצמאות הבסיסית שלנו, (דבר שחזר על עצמו לאורך כל ההיסטוריה שלנו כיהודים) אז בתקופה הזאת העבדות לא הייתה בחירה, בחרו עבורנו שנהיה במקום הזה.
אנו, כעם נבחר לאורך כל הדורות קמו עלינו אויבים כדי להשמידנו אך ללא הצלחה.
בתקופה שלנו אנו לא נמצאים בעבדות אך עדיין לא מעט אנשים מרגשים שהם בעבדות ושואפים לחיים של חירות ועצמאות כלכלית, אך מה גורם להם להישאב למקום של העבדות?
ישנם מגוון סיבות לכך, כאשר הסיבה העיקרית היא היעדר שאיפות וחלומות שגורמות לנו להישאר מאחור ולא להתקדם, דבר שיוצר לנו רשת של תסכול וגורם להרגשה של עבדות וחוסר רצון של פעולה להגשמת חלומותינו.
תמיד אני אומר שלא משנה אם נרוץ, נלך, נזחל תמיד צריך להיות בתנועה, התנועה היא פעולה לעבר העתיד שלנו ובחירה ב-חירות.
רק אנו נחליט אם להישאב למושג עבדות או לצאת לחירות, כמו כל דבר גם כאן הגישה היא מנצחת, חיים של חירות זאת בחירה והחלטה והכל אבל הכל מתחיל בנו, כשאדם לא מרוצה ממקום העבודה שלו ומוצא את עצמו ממורמר ומתוסכל כל הזמן הוא יוצר לעצמו רשת של עבדות שבאה לידי ביטוי גם כלפי המשפחה, חברים ובטח שבזוגיות.
חירות מתחילה אצלנו, כשאנו מאמינים ורואים את הטוב שיש בנו (ויש המון) אנו מכוונים לחיים של עצמאות, שלווה והפועל היוצא הוא חירות אמיתית!
| ||
הוסף תגובה
